Friday, November 30, 2007

חידושי איש חי"ל ב"ב חלק ג

קכח. רשב"ם ד"ה אתה נתת לי – "ואע"ג דאמרנן בח"ה הגודרות אין להן חזקה אבל לאחר ג' שנים יש להן"

וצ"ע מנא לו הא, הרי המקור היחידי לחזקת ג' שנים הוא מסברא – "לאחר ג' שנים תו לא מיזדהיר איניש בשטרא" (ב"ב כט.) ובגודרות שאין להם שטר לכאו' לא שייך חזקת ג' שנים ואולי מאחר שקבע חכמים שיעור ג' שנים מתוך סברתם הפך להיות הלכה גם למקרים שאין הסברא שייך וצ"ע

קמב: בענין מזכה לעובר רשבם ד"ה קרובה אצל בנו – וגמר ומקנה בכל לבו

פ' שבשאר עוברים כיון שיכול להיות שיהיה נפל אין כאן סמיכות דעת ולא חל הקנין משא"כ בבנו כיון שגמר ומקנה בכל לבו לא חסר סמיכות דעת – ופשוט

קמג: " ההוא דאמר להו נכסאי לבנאי הוה ליה ברא ובר ברא קרו אינשי לבר ברא ברא או לא רב חביבא אמר קרו אינשי לבר ברא ברא מר בר רב אשי אמר לא קרו אינשי לבר ברא ברא תניא כוותיה דמר בר רב אשי המודר הנאה מבנים מותר בבני בנים"

ע' בספרי בהעלותיך (מובא ברש"י תחילת יתרו) שהתימוקת קורין לאבי אבא אבא – ואולי יש לחלק ודו"ק

קמד. " אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא חדא הא (אמר רבי חנינא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו) אידך דאמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא אידך דאמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה"

בפ' רבינו גרשם מ"ה "ולא מטעמא שלא נתנו טעם לדבר למה"

אין הפ' שאין טעם לתקנתם שהרי פ' רשב"ם הטעמים- משום כבוד החתן, ומשום אנן סהדי, ולפי שדבר תדיר הוא אלא שהוא בלא טעמא שלא ידעינן האיך יכול להועיל קנין כזה ב"לא שטר מתנה ובלא קנין" (ל' רגמ"ה)

וע' בתוס' ד"ה כהלכתא –" קצת טעם יש ...סמכא דעתיה דבן וגם אין לו אנה לדור סברא הוא שנתנה לו וכן הכותב...מסתמא רק לכבדה מתכווין ובמעמד שלשתן לא רצו חכמים להטריח"
ומל' משמע שגם על עצם תקנתם לא היה טעם גמורה ולא רק על אופן פעילות הקנין וצ"ב

קמט. " דאיסור גיורא הוה ליה תריסר אלפי זוזי בי רבא רב מרי בריה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי ובי רב הוה אמר רבא היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי אי בירושה לאו בר ירושה הוא אי במתנה מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן כל היכא דאיתיה בירושה איתיה במתנה כל היכא דליתיה בירושה ליתיה במתנה אי במשיכה ליתנהו גביה אי בחליפין אין מטבע נקנה בחליפין אי אגב קרקע לית ליה ארעא אי במעמד שלשתן אי שלח לי לא אזילנא מתקיף לה רב איקא בריה דרב אמי אמאי ולודי איסור דהלין זוזי דרב מרי נינהו וליקנינהו באודיתא אדהכי נפק אודיתא מבי איסור איקפד רבא אמר קא מגמרי טענתא לאינשי ומפסדי לי"

ח"ו לומר על רבא שרצה להרויח על חשבון הגר והיתום ישתקע הדבר ולא יאמר והרי כמה וכמה אזהרות בתורה לאהוב את הגר ושלא לפגוע בו ומ"ש השיט"מ משום תקנת חכמים (קדושין יז:) שהמחזיר לו אין רוח חכמים נוחה הימנו – לא זכיתי להבין שהרי חוץ ממה שמבואר שם שלא אמרינן הלכה זה כשלידתו בקדושה עוד ק' שהתקנה נאמר לאחר מיתה אבל מחיים לא מצינו

אלא נראה שרבא היה מחשב בלבו - כיון שאין דרך שבו יכול איסור להקנות המעות לבנו כשאלך מעצמי ויתן להבן הרי אהיה בכלל "והמחזיר לו רוח חכמים נוחה ימנו (ע' קדושין שם) " והרי זה מצות גמ"ח גדול אולם עכשיו שהגיד לאיסר תחבולת להקנות הממון לבנו הרי הפסיד מצותו וע"ז איקפיד רבא ודו"ק בלשונו שלא כתוב ומפסד לממוני אלא ומפסדי לי והרי אין לו לאדם בעולמו אלא התורה שלמד והמצות שעשה "כי לא במותו יקח הכל" ודו"ק

קנג. "ההיא דאתאי לקמיה דרבא עבד לה רבא כשמעתיה הוה קא טרדא ליה אמר ליה לרב פפא בריה דרב חנן ספריה זיל כתוב לה וכתוב בה שוכר עליהן או מטען אמרה ליטבע ארביה אטעויי קא מטעית לי אמשינהו למניה דרבא במיא ואפי' הכי לא איפרק מטיבעא"

השוה ברכות נו. "א"ל אקריון הללא מצראה בחלמא א"ל ניסא מתרחשי לך הוה קא אזיל בהדיה בארבא אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי"

קנח: אוירא דא"י מחכים - בפ' רגמ"ה "כלומר מאחר שעליתי לא"י הבנתי בדעתי שכן הוא עיקר..."

אולי דקדוקי עניות הוא אבל יש שמועה בהישיבות שכל כלומר בא לאפוקי הסבר אחר שהיה עולה על הדעת ובמקרה דינן אולי בא לאפוקי שלא תאמר שר' איל שהוא גר בא"י (נזכר בירושלמי בשם ר' לא)יודע לכוון אל האמת יותר של' מחכים (משמע למי שהיה בתחילה בדרגא פחותה של חכמה) לא סובל זה

6 comments:

andy said...

I once suggested that 'godros' and the like, where possession does not necessarily prove ownership, were generally backed up by a 'shtar.'

Wolf2191 said...

That sounds logical and would certainly answer my question. (The actual Gemara there is talking about an Eved which does have a shtar but the prime kinyan for animals is Meshicah. Still there does exist a concept of a Shtar Rayah. Can you elaborate?

andy said...

The gemara states that an 'eved katan hamutal b'arisah' has a chazakah immediately. This only makes sense if a shtar was not routinely given with a baby slave; otherwise 3 years should be required. I suggested that since in this case possession would serve as proof of ownership, the shtar was not needed (at least as a rayah).

Wolf2191 said...

I would say the opposite, in truth every גודרות (slaves, animals) has at base a status of מטלטלין which should be "koneh" right away but because posession is not a clear proof (because they may have wandered into his possession) a certain period of time (3 yrs.) was added to clarify ownership- In the case of a baby we goes back to the עיקרא דדינא of standard metaltilin in which posession signifies ownership (else how did it enter his reshus - a baby cannot walk)

andy said...

If a shtar was given with a baby slave, there would be a problem of 'achvei shtarcha' so 3 years should be required. See Rashbam on Mishnah on Daf 42a.

wolf2191 said...

True, but you need to prove that Godros did have a Shtar.

 
Creative Commons License
Ishim V' Shittos by http://ishimshitos.blogspot.com/ is licensed under a Creative Commons Attribution-Noncommercial 3.0 United States License.
Based on a work at ishimshitos.blogspot.com.