על דרך כתיבתו של ספר משנה ברורה

באמת ליעקב על שו"ע סימן ש"מ תוך דיון הלכתי מעיר כלאחר יד ש-כל מקום במשנה ברורה שלא מובא שם המחבר בשערי ציון אלא מציינו בסוגרים כזה [קרבן נתנאל] זה מורה שבעל המ"ב אינו מסכים כ"כ לדינא בשיטה זו רק מביא הדבר בשם אומרו- (ע"ש ואולי טעיתי בפירוש דבריו כיון שבס' מובא רק חלק מהמכתב).

ואם קבלה הוא נקבל אבל אני בעניי לא מצאתי כי הרי המ"ב מביא גם דברי הרמב"ם והרא"ש והב"י (בכדי לפרש דברי השו"ע) בסוגרים והאם נוכל לומר שהמ"ב אינו מסכים עם פ' ב"י לשו"ע, אתמהה! גם כי מאופן הכתיבה הרבה פעמים משמע שהוא כ מסכים לההלכה שהוא מביא. ולא ציינתי מקומות כי בכל דף יכולים למצוא דוגמאות דו"ק ותשכח.

אבל באמת נראין כי בכל מקום שהמחבר מובא בסוגרים יש כאן פרט נוסף בהלכה שלא כתוב בתוך השו"ע ולפיכך המ"ב בחר לציין את שם מחברו בסוגרים כי אין זה פ' לשו"ע אלא הלכה בפנ"ע. וכשהוא מביא פ' על ענין שכתוב בתוך השו"ע סותם ומביא

מחברו בשער הציון וגם זה לאו כללא הוא ועדיין צ"ע.

וכאן המקום להתרעם על המו"ל של כתבי בעל האמת ליעקב שלא עשא מלאכתו באמונה.

א' - כבר לפני חמש שנים (או יותר) קראתי בהנאה מרובה את הפ' של אמת ליעקב על שני פרקים ראשונים של ספר שמואל בכת"ע ישורון ושמחתי לראות ש"המו"ל עומד להוציא את כל ס' אמת ליעקב על נ"ך "בקרוב". והנה אני יושב ומצפה ליותר מחמש שנים ואין יוצא ואין בא ופשוט מה הוא סיבת העיכוב ואכ"מ וכדי בזיון וקצף

ב' - באמת ליעקב על הש"ס נכלל גם חידושיו על הרמב"ם (שבהם רואים חוש הביקורתי הנפלא של הגאון ר' יעקב בכל תקפו איך שמדיוקים דקים וקלים (הוא מרבה להשתמש בכלל שכל דברי הרמב"ם נכתבו באופן של לא זו אף זו ובזה סתר כמה פירושים של המפרשים קדמונים ומבאר לנו פ' האמיתי) יש ביכלתו להוציא פ' שהוא לא רק אמת ל"אמיתו של תורה" אבל גם אמת לאמיתת ההיסטורית של הרמב"ם.) מפני שהם נוגע לפ' הסוגיות. וכל זה יפה וטוב אבל סבר לתקן ולא תיקון כי עכשיו יפה כח הבן מכח האב וללומדי הרמב"ם עצמו חסר להם דברי הגאון. והמו"ל אפ' לא חיבר מפתח לבסוף כי הרי שוב "עומד להוציא חי' על הרמב"ם בקרוב" ולא היה וחוששני שגם לא יהיה. ובמקצת חידושיו מצויין במפתח לרמב"ם פרנקל אבל כ"ז איננו מספיק.