Ashes to Ashes: On controversies surrounding cremation

In the old Jewish cemetery on the Island of Lido in Venice, I noticed the following Urn which appears to contain ashes from a cremation.




The explanation as it seems is that there was a movement for cremation among Italian Jews around a century ago. My freind S. sent me the following report from the Reform Rabbi Gotthard Deutsch's Scrolls V. 2 pg. 24-5:

Highly significant is the recently recorded fact that the chief rabbi of Rome, Vittorio Castiglioni[1], had ordered that his body be cremated. An orthodox paper chronicled the fact that this rabbi was considered a conservative, and had declared to a correspondent of that paper his regret at his inability to guide the congregation according to orthodox principles, and not long before his death, he participated in a discussion on the prohibition of solemnizing marriages during the closed season between Passover and Shabuoth, saying that a Minhag must be kept sacred. Nowhere has the transition from a strict orthodoxy and mystic conception of religion to complete abandonment of religious life been more marked than in Italy.

This is very much a minority opinion. In fact, cremation is consideredso very antithetical to normative Judaism, that the mere suggestion that a Cremated Jew be buried in a Jewish cemetery set off a wave of protest.

In 1904, the Rabbi of Altona, R Meir Lerner published an article in HaMeasaf and then a pamphlet containinga Teshuva that A - Permitted moving corpses from a cemetery if the Gov't required this (very much a contemporary issue as well), 2 - forbidding the burial of cremated ashes in a Jewish cemetery. This ruling was in direct contradiction to the rulings of his predecesors R' Yaakov Ettlinger and R Mordechai Hirsch who forbade removing the graves under any circumstances. The son-in-law of the aforementioned R' Hirsch, Rabbi Dr. Ehrentrau published a small pamphlet refuting R Lerner entitled Cheker Halacha that can be found here.

In response, Rabbi Lerner published a volume Chayei Olam (obviously referring to the denial of Techiyas HaMeisim that cremation is supposed to represent) in which he gathered a nice mix of letters from such diverse Rabbis as the Rogatchover, Aruch Hashulchan, Beis Yitczhak, Aderet and Sdei Chemed agreeing with his p'sak. However these letters are abridged (a second volume containing the full text of the letters was planned but never appeared.) and have a tendency to repeat the same phrases that Lerner used in his article (cf. Shnayer Leiman's article on the Gra and R Yonoson Eibschutz.)

Interesting is Lerner's comment that:

וידעתי כי במדינות הנאורות נקל למצוא לעומת רב אחד שאוסר לקבור אפר הנשרפים הרבה מורים המקילים, ולא בלבד המורים המכחישים בתורה שבכתב או כתורה שבע"פ אלא נם מאלה אשר עודם מחזיקים ביסודי תורתנו הקדושה, כי יותר נוח לאמר מותר לכל אשר יאבה רוב המון העם ולנטות אחריהם, מלעמוד כנגדם ולעצור בעדם ולהטותם בע־כ מני דרך עקלתון כי דרך מרוצת המים כל ספינה תוכל ללכת בלא משוט וחבלים, אבל הספינה הבאה ללכת גנד מרוצת המים תצטרך למנהיג המוליכה בכח ידו. ומה שאמרו חז"ל העולםירון אחר רובו(קדושין מ׳ עיב) ראיתי למי שפי׳ דאינו דוקא רוב המספר בכמות אלא בתר רוב זכיות אזלינן, וכמ"ש הרמבים בהאי תשובה שאין חשבון הזכיות במספר אלא במשקל וכל מה שתתמעט היראה אצל הרכים, יוםיפו היהירים המחזיקים בתומתם זכות על זכות, וא"כ אף במדינות הנאורות יחידי סנולה האלה המה הרבים באמת, וכ"ש בנ"ד שרוב נחלי ישראל בכל ארצות פזורנו כבר הסכימו לאמור זיל בתר רוב בניין, אפי׳ לא הוי רוב מניין.

Rabbi Lerner neglects to name these Rabbis in "the enlightened countries who follow the masses"which include such luminaries as R Yitchak Elchonon and R Ezriel Hildesheimer(the following is from the response volume published by Shimon Deutsch defending Rabbi Ehrentrau):

אבל אז באשר הוכ־חתי ייתת פסק בדין אפר הנשרפין כבר נעשה מעשה בדין זה בעיר לונדון עפ״י ב־ד צדק דשם, והרב הגאון מרה יצחק אלחנן זציל הסכים עמהם. וגם בקהלתך פיורדא יע״א ראיתי בעיני שיש שם מצבת אבן רחוקה משורת הקברים וכאשר שאלתי מה הציון הלז, אמרו לי ששם מונח אפר איש אחד שצוה לשרוף את גווייתו אחר מותו, וגם בעיר פראנקפורט דמיין נעשה מעשה בקהלתו של הדר האראוויטץ עפ״י הוראת הרהיג מרה עזריאל הילדעסהיימער זציל כאשר הוגד לי,

Interesingly, R' Lerner insists that Meiklim ought to retract their p'sak for the sake of Jewish unity:

ומי יתן שהסורים שהקילו עד עתה יפתחו עיניהם וישוכו ויתאחדו עם כל עדת הרבנים היראים האוםרים, ולא תהיה תורה שלנו כשתי תורות אלא תורה אחת והמחזיקים בחורה שבע״ט לא יהיו כשני בתים אלא לבית אחד.

Wheras R Ehrentrau insists that iti is R Lerner who is the בעל מחלוקת

אחדש״ה קבלתי מכתבך וראיתיך מאונן ומקונן על פירוד הלבבות. על המריבות והמחלוקות שנתהוו בימינו אלה. וכי כנים דבריך כי על זאת ידוו כל הדווים ולא די שנחלקו קהלות ישראל לשתים ושלש כתות אלא שגם אותן שנאמנים לה׳ ולתורתו המה הולכים איש לדרכו, כל אהד בונה במה לעצמו, ואין להביאם במסורת האחדות, זה בונה וזה סותר, זה מתיר וזה אוסר. וכי לא ד׳ לנו במחלוקת הראשונים מדורות שלפנינו אשר השחיתו את כל חלקה טובה והשפילו את כבוד התורה דל, האם לא די הוכחנו בכל התוכחות ולא הוזהרנו בכל האזהרות שהזהירו לנו קורות הזמן ופגעיו

[1] Rabbi Castigolioni (or Yitzchak as he usually signed his articles) was quite a fascinating figure in hiw own right. He published a book Pe'er Adam on Darwin's theory of evolution (I can't find this online yet) and was also a close friend of the great poet Rachel Morporgu (he published a colection of her writings under the name Ogev Rachel)