Latest Ha'Mayaan

The latest issue of Ha'mayan is available and appears to be especialy interesting.

Update: I see Hershkowitz in his reply to Posen cites the Jewish Obserever article on Mendelssohn that I discussed here. Most of Hershkowitz's response is nonesense so I won't bother discussing it.

The Seforim She'Niskabel section has some particularly interesting stuff and includes a lengthy discussion of a new sefer of R' Y. Ratzhabi against Chacham Ovadiah.

It is interesting that Y. Laufer's "defense" of R' Zalman Hannau uses a similar argument as that which I used in connection to the Torah Temimah.

Ma'aneh L'igrot's biggest (and only) fan

(See my earlier post here - this based on Bar Ilan search and thanks to a comment by Prof .Marc Shapiro in his E-Tim lecture on R' Moshe)




Found 7 Documents
Manage Queries Save query Save Print
Search in result list
Search in result listSearch words: .Search.....Close.
Records: 20 25 50 100 Excerpts: Reference only 50 words 75 words 150 words.

1.
שות יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מח


מופע ראשון: ח"ג (ד"צ ע"ד) שהעולם טועים וחושבים שבנ"ר פוטרת הכל, וליתא, וכמבואר בראשונים הנ"ל. ע"ש. וכ"כ עוד הרבה פוסקים רוא"ח. וכמש"כ להעיר בפנים. וכעת נדפס ס' מענה לאגרות, וראיתי אליו (בסי' כז) שהשיג כן על האגרות משה, (אלא שהיה לו לדבר בלשון כבוד כלפי הגאון הנ"ל, ובכל ספרו מטיח דברים קשים...
2.
שות יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן כג


מופע ראשון: ח"ד (סימן צד) שאף הוא הביא ראיה מפסחים (קו א) לנידונו כעין ראית החיד"א הנ"ל, ודחיתי ראיתו ע"פ דברי ספר המכתם ועוד. וכנ"ל. ושו"ר בספר מענה לאגרות. (סימן עג דף קמט ע"א) שהעיר כן מדנפשיה על דברי האגרות משה. ע"ש. ודו"ק). אשר על כן נראה דשב ואל תעשה עדיף, ולא...
3.
שות יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן לא


מופע ראשון: לקדש תחלה, וכהוראת המשנה ברורה בביאור הלכה, אבל אם די לו במיני תרגימא ובמזון מבושל שאין עליו שם פת, לא יקדש, וכו'. ע"ש. אך בספר מענה לאגרות (סימן נז) כתב לחלוק עליו, ועל המשנה ברורה, ע"פ היסוד שקבע, שלא תיקנו חז"ל מעיקרא לקדש אלא לאחר התפלה, וכשם שהמשכים לקום קודם...
4.
שות יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן לח


מופע ראשון: נוגע לו כלל, הו"ל כמבשל וקוצר שלא לצורך כלל אלא כדי לזרקם ולהשליכם אל הים, לכן נחשבת כמלאכה שאצל"ג וכו'. ע"ש. ובא רעהו וחקרו בשו"ת מענה לאגרות (סי' לו אות יג), וכ' לתמוה ע"ד מהריק"ו, והעלה ע"פ דברי התוס' (שבת צד א) דבכה"ג הואיל והישראל באשר הוא שם זקוק לאותו...
5.
שות יחווה דעת חלק א סימן מה


מופע ראשון: אגרות משה (חאו"ח סי' קס"ו) שדחה ראית הב"ח דההיא דגרדאי מיירי ברגילים בכך וכו'. וזכה לכוין לדברי המהרש"ל בים של שלמה. ובחנם השיג עליו בספר מענה לאגרות (סי' מ"ז) ע"ש. ומ"מ לפ"ד רב האי גאון טעם אחר יש בדבר וכנ"ל. [וז"ל הארחות חיים (הל' ט' באב סי' י"ד): העוסק במלאכתו...
6.
שות יחווה דעת חלק ב סימן כב


מופע ראשון: סימן ד' אות טו), שכשאינו יודע לברך מעין שלש, או כשמסופק, מברך בורא נפשות רבות. ע"כ. ואינו נכון להלכה, וכמו שביארנו. וגם הלום נדפס ספר מענה לאגרות, וראיתי אליו (בסימן כז) שהשיג לנכון על דברי האגרות משה הנ"ל, והעלה שאם אינו יודע לברך מעין שלש, אין לברך בורא נפשות רבות...
7.
שות יחווה דעת חלק ה סימן ז


מופע ראשון: הרגיש מדברי הרמב"ם הנ"ל שמוכח להיפך, שאף באופן שרוב המנין לא התפללו, והמיעוט התפללו כבר, נחשבת תפלתם תפלה בצבור. והניח בצריך עיון. ע"ש. אולם בספר מענה לאגרות (סימן יב ויג) השיג לנכון על דברי האגרות משה הנ"ל, והעלה להלכה שגם כשיש רוב מנין שלא התפללו והמיעוט התפללו, רוב המנין ככולו...

Some interesting articles

The turn to conceptualism in 19th century Jewish Law

Maharam of Padua v. Giustiniani: The Sixteenth-Century Origins of the Jewish Law of Copyright (Looks interesting - FROM MAIMONIDES TO MICROSOFT; JEWISH COPYRIGHT LAW SINCE THE BIRTH OF PRINT, Neil W. Netanel and David Nimmer, eds., Oxford University Press, 2009)

Where's the Mechitza - early twentieth century Jerusalem

In an earlier post, I linked to Biblicalia's quotation from the Rev. Alexander Keith . In a fascinating comment, he adds the intersesting information that Keith was among the first to photograph the Holy Land. These photos were made into a sort of slide show, or as it was called then a magic lantern show, and exhibited in order to raise funds usually to support the missionary movement.


Here are some interesting photo's from the Matson collection of the Library of Congress. The interested reader will no doubt be able to unearth many more interesting photos at that site.


Here is one of the Kotel at the beginning of the century:









As you can see, there is no Mechitza (they seem to be davening anyway), as the Arabs would not allow it. Attempts to build a Mechitza in 1928 lead to serious conflict.


This is a Samaritan (Kuti) high priest:











Presumably, he would have supervised the Korban Pesach at Har HaGrizim, like this one:









Finally , here are some "alte Yerushalyme Yidden" clearly posing for the Shaygetz:







Once can read a lot more about the Yishuv HaYashan in Nima Adlerblum's (Chaim Hirschenson's daughter) Memoirs of my Childhood, and probably in a lot of other places.

Rabbinische Gutachten uber die Beschneidung

Just came across this fascinating sefer on Google books.For the background of this controversy see J. Bleich's article here. We have letters here from all the major figures of that period, including HKesav V'HaKabbakah, Shir, Shadal, R' Nosson Adler of Hanver, and much more.

האם יש ספרים שאסור להכניסם חבית היהודי

The primary source is the Mishna in Sanhedrin "הקורא בספרים חיצוניים..." , (see Tiferes Yisroel there). I am convinced however that this refers (as I believe Radal writes) to the apocryphal books, and this out of fear that they would make their way into the canon. R' MM Kasher has a lengthy addendum on the subject somwhere in his Torah Sheleimah.

If the Yerushalmi on that Mishna is in fact permitting the reading of Homer (ספר הומירוס as explained by S. Lieberman, Hellenism) one wonders what can possibly be forbidden?

See here on the Yaavetz's vast reading. R' Yaakov Kamenetsky is said to have commented that he "read a whole lot, perhaps more then was permitted" (MOAG) but in this he refers to the issue of Bittul Torah, while the issue under discussion is if there are books with forbidden content (obviously excluding דברי חשק).

I know of SA OC 307:17 (and see Mor U' Ketziah there) but even there the matter requires further study. For instance, I am inclined to wonder if the ban against the despised Sefer Immanuel is indeed because of questionable content (as argued by Mekor Baruch) or is it rather a reaction to the author's opposition to Kabbalah?

Comments welcome (For Hungarian posekim, as is obvious, the question doesn't start.)

Who removed (some) of "the maskilim" from the Otzar Hachochma?

Scanning through an old catalogue of the Otzar HaChochma, I was surprised at the number of Seforim that were removed from the "repository". These include all of Shadal's seforim (although a polemic against Shadal "אשתדלות עם שד"ל" does remain (the author - Bachrach - has an interesting correspondence with S'deh Chemed in Pekuot HaSadeh)), Naftali Hertz Wiesel's seforim, Renak, Shir etc., etc.

At the end of a rather silly thread complaining of all the terrible stuff available on Otzar Hachochma, etc. ,etc, I saw a link to the following letter from an OC staff member:

ובכן, כבר הסביר ידיד נפשי כאח לי הרב דוד סופר שליט"א, כי הקו המנחה שלנו (בין שאר הקוים המנחים) – שלא להכניס ספרים שאסור להכניסם לבית יהודי. ואם נכנסו דברים כגון אלו הרי זה מחמת טעות אנוש. עוד בטרם יצא המאגר לאור הושבנו ביבליוגף חרדי, בעל שכל חריף ובעל ידע מדהים, שעבר על הרשימה ועשה סימון לספרים הפסולים. צריך להבין, מדובר בהיקף עצום של חומר ולפעמים עלולים לטעות בשיקול הדעת. לדוגמא, חלק גדול מספרי ההשכלה הודפסו כדוגמת ספרי קודש לכל דבר, ולפעמים בשם מחבר מוסווה היטב, ובנקל ניתן לטעות בהם. מיד כשיצא המאגר להפצה לפני יותר מחודשיים, הובאו לידיעתנו מספר ספרי מכשול שהשתרבבו למאגרינו, כגון ספרי לווינזון ודרויאנוב. ספרים אלו הוצאו כבר אז מן המאגר, ובתקליטור העדכון ששלחנו לאלו שכבר קנו את התכנה, הם נמחקו. שגינו בכך שלא מחקנו ספרים אלו מן הרשימה שבאתר, ומקטלוג הספרים עב הכרס שהופץ בבתי מדרשות. עם זאת, אינני מסכים עם הרשימה המלאה של הספרים שהוצגו כאן כאפיקורסות, הרבה מהספרים שהוזכרו ברשימה אין להם שום קשר להשכלה, אלא אדרבה הם ממש נגד כת המשכילים.

בחלק מן הספרים נפלה טעות אצל אותו תלמיד חכם שהכין לפנטון את הרשימה (הוא חשב על ספר מסויים בעוד שהספר שבמאגר הוא בעל אותו השם אבל ממחבר אחר). בהחלט נרשמו כאן מספר ספרים נוסף שראוי להוציאם מן המאגר, ומספר ספרים צריכים שיקול מחודש. אבל מכאן עוד הדרך ארוכה מלומר שאנו מכשילים ומטעים את ציבור יראי ה'. מעניין לספר, שממש בימים אלו, ובלי קשר לווכוח שהתרחש כאן, עבר על קטלוג הספרים שלנו, תלמיד חכם מן המיוחדים שבדור, ללא הגזמה ולכל הדעות. וסימן כחמישים ושבעה ספרים כספרים בעייתיים (הכוללים גם את עשרים הספרים שכאמור כבר הוצאו מהמאגר). כמובן שאנו מוציאים לאלתר בנפש חפצה ובלב שמח את 37 הספרים הנותרים אותם סימן אותו גאון.

I don't question Otzar HaChochma's decision, at that time, to remove the Seforim that their more close-minded customers would find problematic. But at this point, when we already have a Bnei-Torah and non-Bnei Torah (I would assume R' Yosef Zechariah Stern (and many others) was not a Ben Torah by their standards (see Sdei Chemed Pe'as - s.v. Aba Mezakeh)) versions, perhaps they could place the already scanned seforim back onto the program.

Parenthetically, Levinsohn (Rival - author of Teudah B'Yisroel) seems an odd person to pick as the arch-representative of the evil Maskilim. Levinsohn was highly respected by such famous scholars as R' Dovid Luria (Radal), and R' Mattisyahu Strashun as can be seen by their letters to him in Be'erot Yitzchok and R' Yisroel of Ruzhin even supported the publication of his works.