בין רשי"ר לרשר"ה - הקרע שלא נתאחה - הקדמה

[Note: 1 - I tried experimenting with my Hebrew, with the results as you see them. I hope this is at least somewhat decipherable. The continuation will be in English.

2 - I saw in Shlomo Spitzer's article on R' Hirsch in Moravia that Bar Ilan has published some of the letters sent to R' Hirsch during this period:

Diese stammen teils aus Mähren, teils aus dem Ausland, besonders aus Ungarn. Hirschs Antworten, die in einem schönen und besonderenhebräischen Stil geschrieben sind, sind größtenteils von Eliahu Meir Klugman veröffentlicht worden; die Anfragen an ihn, die bei Klugman meist fehlen, sind im Jahre 2007 durch den Rabbi Samson Raphael Hirsch Chair an der Bar?Ilan University (Ramat?Gan, Israel) herausgegeben worden (Heft Nr. 8).

If anyone has this or knows where to get it, please contact me (ishimshittos-at-yahoo dot com)? Thanks.]

בניגוד לשאר ערכי יהדות שבהן ההלכה הוא המכריע היחידי, שונה הוא השאלה של היחס ליהודים שאינם שומרי תורה ומצות שבו גם ההיסטוריה יש בכחו להכריע. ברצוני להמחיש זה במעשה ששמעתי בשם אחד שהיה מקורב מאד לאגו"י.

בערך כלפני עשירם שנים ה"ציונים" עשה איזה מין כנסיה ושלחו שתי הזמנות למשרד אגודת ישראל. שאלו (המספר ועוד אחד) ר' משה שרר מה לעשות וענה שעליהם להתייעץ עם הג"ר יצחק הוטנר אם כדאי ללכת . כששאלו ר' הוטנר הוא ישב ודן לכשעה על כל אורך ההיסטוריה מתי ואיך הסכימו המאמינים לשתף פעולה ביחד אם ה"לא מאמינים" כדי לדעת אם גם ענין זה בכלל. לבסוף החליט שעליהם לקנות שתי כיפות בצבע אדום ולשלחם להכנסיה כי "הם לא מענינים בדעות שלנו, הם רק רוצים להראות שיש להם הסכמה גם מאת הכיפות (החרדים)". עכ"פ רואים שלגבי שאלה זו ההיסטוריה ולא רק ההלכה הוא המכריע (אולי במילים אחרים בענין זו היסטוריה הוא ההלכה) [א

ברצוני להבהיר כמה נקודות בנוגע לשיטת ההפרדה של הר' הירש כפי מיעוט ידיעתי בענין [ב]. כפי שכתב חמיאל (דף קלג), ר' הירש,"לא כלל את כל הרפורמים בקטגוריה אחת" , הוא מצטט את הרמב"ם ב"הלכות ממרים" פ"ג ה"ב-ג [ג], ובעקבות רבו הרב עטלינגר, מכנה במכתביו הגלויים לבמברגר את בניהם ותלמידיהם של מנהיגי הרפורמים, הרחוקים שנים ושלושה דורות מהמייסדים, במונח "תינוקות שנשבו". הוא מבחין בכך בין המטיפים והאידאולוגים המדיחים, והממסד הקהילתי הרפורמי המאורגן, לבין הפרטים שהודחו. את הפרטים יש לקרב ולנסות להחזיר בתשובה, כי הם עדיין יהודים באופן פורמאלי. אך את "המדיחים והארגון יש לנדות ולהתפלג מהם בקהילה נפרדת

גם ביחס להמנהיגי הריפורמה לא היה ההפרדה דבר קל בשביל הר' הירש וע' באגרתו ב"תורת הקנאות (נערך ע"י הערו"נ נגד אסיפת הרבנים הרפורמים הראשונה בבראונשוויג ב1844

"הלא תדעו ולא תבינו כי לו דבריכם יעשו פרי, הפעם יקרע בית ישראל לשני קרעים, לשמצה בקמינו, ולאבדן נחלתנו...לא תהי עוד תקומה לבריתנו יחד, ובדמע נפרד איש מאת רעהו."

מצאתי תשובה מענינית בשמש מרפא (עט) בו רואים עד כמה היה הר' הירש מוכן לוותר אפ' על עניני הלכה בכדי לקרב את הרחוקים. (ע' כאן איך שתקף ריז"ש את הרב שי"ר על שהתיר חופה בבית הכנסת

[א] היסטוריה הוא נקודה חשובה בהגות ר' הוטנר. ראה למשל הסכמתו ל"בינו שנות דור ודור" ובקונטרם החנוכה שנדפס שם. גם בתוך מאמרו על דעת תורה והשואה (עליו כתב פרופ. קפלן תגובתו הידוע ב"טראדישן") ההיסטוריה תופס מקום נכבד. ר' הלל גולדברג במאמרו המאלפת על הגותו של הר' הוטנר (טראדישן וגם בספרו מברלין לא עמד על נקודה תשובה זו...)

ב] הסתמכתי על עבודתו של א. חמיאל על הגותו של חיות הירש ושד"ל. עדיין חא קראתי את ההתכבות בין ר' הירש ור' במברגר בעיון הראוי. גם לא ראיתי את ספרו של יעקב כ"ץ "הקרע שלא נתאחה" ומאמרו 'רבי שמשון רפאל הירש, המימין והמשמאיל', תורה עם דרך ארץ, התנועה, אישיה,רעיונותיה, מרדכי ברויאר (עורך), רמת-גן תשמ"ז, עמ' 13-31

Also cf. L. Levi, “The Relation of the Orthodox to the Heterodox Organizations,” Tradition 9 (fall 1967): 95-102.

ג] דברי הרמב"ם נאמרו ביחס לקראים, ע' כאן למאמר חשוב על שיטת הרמב"ם בזה ויש להאריך ואכ"מ

Parallels between the Gospels and Avos?

In an earlier post[1a], I noted a possible parallel between the language of the New Testament and that of Chazal. I believe that these parallels might attest to the veracity of the story in the Talmud according to which Jesus, in his earlier years, was in fact a member of the Pharisees, as a student of R' Yehoshua ben Perachya.

Although one must take care in drawing parallels [1], the appearance of parallels in Avot which contains the oldest Rabbinic traditions [2] would seem to be important.

In Avot 4:20:

רבי אומר, אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו: יש קנקן חדש, מלא ישן; וישן, אפילו חדש אין בו.
[3]

In Luke: 5:33-39:

33They said to him, "John's disciples often fast and pray, and so do the disciples of the Pharisees, but yours go on eating and drinking."
...

And no one pours new wine into old wineskins. If he does, the new wine will burst the skins[4], the wine will run out and the wineskins will be ruined. 38No, new wine must be poured into new wineskins. 39And no one after drinking old wine wants the new, for he says, 'The old is better.'

It would seem that the use of this particular parable, in the context of a polemic against the Pharisees, using a phrase that we know was adopted by the Pharisees, is particularly significant. But I am not certain how to interpret this? Ideas, anyone.

[I thought of one possibility. Luke was the companion to Paul who is most famous for propagating the the abrogation of Jewish law (satirized in BT Shabbos - Ch. 16) [Since as Kevin notes, it also appears in Mathhew - this is nonesense]. Following the explanation mentioned in Note 3 that wine = the law\content and vessel = the form of the transmission of the law. In this polemic, the Pharisees are protesting Jesus's disregard of the law (of fasting). To which Jesus (acc. to Luke) responds that new Wine - i.e. the new doctrine that Jesus (acc. to Paul/Luke) was propounding cannot be stored in old vessels - i.e. the laws of the old testament. This is then an argument in support of the abrogation of the law[5].

This interpretation depends on the (admittedly questionable) assumption that the Wine parable was current in the circles of the Pharisees before Rebbi. An alternative explanation would have Rebbi differentiating between himself and the Christians by stressing that he is merely changing the form of the law, not the law itself. But the expression isn't formulated correctly for such a polemic. Incorrect - as in comments, still think basic parallel interesting.]

[Note that the parable of wine and its vessel is also used in the argument between R' Yehoshua ben Chananya and the princess - Taanis 7a]

[1a] The credit for the idea behind that post goes to my friend, SL Rubinstein.

[1] For instance one cannot deduce anything from the "eye of a needle" parallel as this is likely a popular expression that was in wide use.

[2] See R' Dovid Tzvi Hoffmann "HaMishna Rishonah". I will discuss this sefer when I continue my series on him at some future time.

[3]According to some commentaries, the connection between this phrase and Rebbi is that Rebbi as redactor of the Mishna was pointing out that despite the "new" form of his creation it is still full of "old"er traditions. This perhaps has important implications regarding the question of Rebbis actions as redactor of the Mishna. Perhaps this is proof that the original form of the traditions were as a Midrash and Mishna is a new form originated by Rebbi. [I erred in ignoring the context in which Rebbi is clearly responding to R' Yosi B'R' Yehuda who says there is no point in learning from a young person (as it is used by Baal HaMeor in his intro). (I am reminded of the Gemara in Bava Metzia (Ch. 4) where Rebbi says - "ילדות היתה בי והעזתי את פני ר' נתן הבבלי" - i.e. he is admitting the deficiencies of youth.]

It is clear that Rebbi didn't originate this phrase since it appears aleady in Luke, before Rebbi was born.

[4] Now we need to understand Rebbi's - אפילו - even - new wine, if new wine would damage the vessel why should new wine be placed there at all? Is anything besides wine stored in a Kankan? See comments

[Update: Potentially interesting book (Google books will only let me see so much), some of his claims in the page linked are invalid. Jesus's anti-divorce sentiment may reflect the opinion of Beis Shammai (see Rosen-Tzvi's article in JSIJ), the fasting is the subject of my discussion here but is not simple (if he believed himself Messiah then, like the later Shabsai Tzvi, he would naturally believe fasts need be abolished - "Can you make the wedding guests fast while the bridegroom is with them " - note the parallel to Mishna Sukkah where guests at a wedding are also exempt from Sukkah).]

[5] But if the thesis in this book is correct my whole argument has no basis. I don't know waht to do with the preceding parable about clothes and with the concluding statement that "old wine is better".

Perhaps: "The old is good: this saying is meant to be ironic and offers an explanation for the rejection by some of the new wine that Jesus offers: satisfaction with old forms will prevent one from sampling the new." (here) but this is difficult since it is well-know that old is better (and this can be seen in both the Bible (Esther), and Rabbinic documents). This is clearly a Paulian apologetic

עבד עבדים יהיה לאחיו - מקורות

1 - Essays and speeches on the eve of the civil war - Pro - R. Raphall , R. Illowy, Anti - M. Heilprin, Dr. Einhorn.

2 - Einhorn's article is particularly well argued. Regarding this point:

Only on one point has Dr. Raphall shown a friendly disposition towards the negro; at the expense of his holiest duty, he has failed to call to the attention of the Jewish slave-holders that they must have their slaves circumcised.

I have heard of (but not seen - nor can I find) a Teshuva to the Noda B' Yehuda [?] sent by a Jewish slave-owner in the south. I believe the NY paskened like Dr. Einhorn that circumcision is required. The end of the story is that the slaves heard of this plan and revolted. See also J. Schorsch "Jews and Blacks in the early modern world".

3 - R' Yaakov Kamenetzky said (in a lecture) that the בני כנען also have a צלם אלהים and it is therefore absolutely forbidden to embarass or discriminate against them in any way.

1 - Why a really good Posek has to know Akkadian

2 - על גדולתו של ר' משה פיינשטיין Interestingly, he uses the same example that I used - here.

A Midrash in a Maaseh

Apollo Min HaTorah minayin, Venus Min HaTorah minayin

A fasinating piece of Shadal:

כ] ותלד עדה וגו' : נ"ל, שהזכיר הכתוב את האנשים האלה ממציאי קצת המלאכות, מפני שהיו האנשים האלה בימים ההם נעבדים כאלהים, ורצה הקב"ה להודיע לישראל כי אנשים היו, ומי אביהם. אבי : ראשון, ומלמד, כטעם בני הנביאים. יושב אהל ומקנה : יושבי אהלים ההולכים כה וכה עם מקניהם אשר ימצאו מקום מרעה. ומקנה : איש מקנה.

[כא] יובל : נראה שהוא אפולו. תופש : מנגן ביד. ועגב : נראה, שהוא מין כנור משונה מעט בצורתו.

[כב] תובל קין : נראה שהוא וולקאנוס, ודע כי קיניא בל' סורי וערבי ענינו צורף זהב וכסף גם חרש ברזל. אין ספק, כי הבלים הרבה נאמרו בימים קדמונים על האנשים האלה, והתורה טיהרה את הסיפורים ההם מחלאתם. לוטש : לשון מירוק וחידוד. כל חרש : על כרחנו צריך לפרש חורש כלי אומנות שבו החרטים עושים מלאכתם. נעמה : גם היא נראה, שהיתה נעבדת, ואולי היא וינוס ושמה מעיד עליה.

R' Matisyahu Strashun on Besamim Rosh